פוטותרפיה - חלק ב' - התבוננות בתמונות

בפוסט הקודם עסקנו בפוטותרפיה ע"י עמידה מול מצלמה והתבוננות משותפת בתמונות של המצולם.

התבוננות בתמונות, בכל תמונה שהיא (לא רק כזו בה צולם המצולם) היא שער רב־עוצמה לעולמות פנימיים.

בפוטותרפיה מהסוג הזה, מהסוג של התבוננות ושיחה על תמונות, המטופלת פעמים רבות גם מביאה תמונות קיימות שלה, לבד או עם בני משפחה, מהעבר או מההווה – ואנו מתבוננות ביחד. התמונות אינן רק ייצוגים של רגעים, אלא נושאות עימן מטען רגשי, נרטיבים פנימיים וזיכרונות עמוקים.

המבט על תמונה מאפשר לעצור לרגע ולהתבונן לא רק במה שמופיע בפריים, אלא גם במה שמרגישים מולו. תמונה פשוטה יכולה להציף כאב ישן, זיכרון שנשכח, או געגוע למה שהיה. תמונה תמימה יכולה לעורר מחשבות ורגשות על מקומנו במשפחה, על דימוי גוף, מערכות יחסים ועוד. התבוננות בתמונה מאפשר להתחבר לרגשות ולגבש נרטיב לגבי אירועי חיים.

השיח סביב התמונות הוא לא ניתוח טכני או אומנותי, אלא חקירה רגשית. איפה את בתמונה? איך ולמה בחרת להביא דווקא אותה לשיחה? מה לבשת? איך הסתכלת למצלמה או שלא הסתכלת בכלל? לאילו קולות פנימיים את נותנת ביטוי כשאת רואה את עצמך בתמונה? מה היית מוציאה מהתמונה? מה היית מוסיפה לתמונה?

הפוטותרפיה בהתבוננות מאפשרת גם תהליכים של ריפוי מול עבר קשה, חיבור מחודש לזהות, חיזוק אישי של משאבים פנימיים, ובניית נרטיב חדש דרך עיניים רכות ומכילות יותר.

כאשר מדובר בתמונות שצולמו בידי אחרים, ניתן באמצעותן לעסוק בנקודת המבט של מי שצילם, על המטופל. ניתן לבחון יחסים בחייו של המטופל ולהתעמק במבט החיצוני והפער בינו לבין החוויה הסובייקטיבית של המטופל. עניין זה מתקשר רבות גם לזוויות צילום שעליהן אכתוב פוסט בבלוג בהמשך.

כחלק מסשן הפוטותרפיה שאני מציעה, אני מאפשרת לנשים להביא איתן תמונות לחקירה משותפת של אז, והיום. זה תהליך עדין ומרגש שבו כל תמונה היא דלת להעמקה. גם התמונות שצולמו בסשן עצמו וגם התמונות מהעבר. אופציה נוספת היא גם לשחזר תמונות מפעם.

אם יש לך תמונות שאת מרגישה שהן מדברות אלייך - את מוזמנת להביא איתך לסשן פוטותרפיה.

בואי נקשיב למה שהן מספרות.

לקביעת סשן לחצי כאן

למידע על סשנים לחצי כאן

ביוש,

מעיין ♡